טראומה היא כבר לא מילה גסה: התמודדות רגשית בגישת CBT בעידן שאחרי 7 באוקטובר

מאת: אביטל אוקמן, מטפלת CBT, יועצת חינוכית, מדריכת הורים, מנחת קבוצות ריגשיות

בישראל של היום, טראומה היא כבר לא מונח השמור לחיילים או לניצולי אסון. היא חדרה לחיים של כולנו: אישית, משפחתית ולאומית. מאז אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, עברו כבר שנתיים. רובנו מתפקדים, חוזרים לעבודה, נוסעים לחו״ל, מחייכים – אך ניכר כי רבים עושים זאת, תוך שהם סוחבים כאב עמוק ובלתי נראה. החיים אולי "חזרו לשגרה", אך עבור רבים השגרה הזו מתקיימת לצד מצוקה עמוקה.

כמטפלת CBT אני פוגשת בקליניקה מטופלים במגוון גילאים: ילדים, בני נוער ומבוגרים אשר מתמודדים עם השלכות רגשיות שונות של התקופה כמו התקפי חרדה בלתי מוסברים, תחושות ריקנות, עייפות נפשית, התנתקות מהמציאות, עצב עמוק ולעיתים גם תגובות פוסט־טראומטיות קלאסיות המתבטאות בפלשבקים, עוררות יתר, הימנעות, ועוד. רבים מהם כלל אינם יודעים שהם חווים תסמינים פוסט־טראומטיים. הם פשוט מרגישים "שמשהו לא בסדר איתי...".

טראומה שקטה, כאב גלוי

הטראומה הקולקטיבית בישראל, כפי שמתארים חוקרים, מתייחדת בשילוב בין חשיפה ישירה לאירועים טראומטיים לבין חשיפה מתמשכת דרך המדיה, הקרבה הגאוגרפית והזהות הלאומית (Shalev et al., 2012). מדובר במעגלים נרחבים של פגיעה נפשית. לא רק מי שנפגע ישירות, אלא גם הסובבים אותו ביניהם בני המשפחה, הצוותים החינוכיים, החברים לעבודה ועד הקהילה כולה.

גם לי, כמטפלת, לא קל. כאישה, יהודייה, ואימא שהתעוררה לצלילי אזעקות באותו בוקר שמחת תורה ארור, גם אני חווה את אותם חששות, את אותה עייפות רגשית, את אותה תקווה מעורבת בכאב. גם אני מזכירה לעצמי פעם אחר פעם כי ייתכן ולא ניתן "להתגבר באופן מלא על הכאב", אבל בהחלט ניתן "להחזיק" את הכאב ולנוע אתו הלאה לחיים מלאים.

טיפול CBT במצבי טראומה – חזרה לתחושת שליטה

פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית מבוססת על ההבנה שתפיסות, מחשבות והתנהגויות משפיעות זו על זו, וניתן לשנות אותן גם לאחר חוויות קשות. בתהליך טיפולי, אנו מזהים יחד מחשבות אוטומטיות שליליות, מתבוננים בהן, בודקים אותן אל מול המציאות, ומחזקים דפוסי חשיבה מסתגלים ואדפטיביים יותר. הדגש בטיפול יתמקד לרוב בהחזרת תחושת השליטה לחייו של המטופל: חיזוק משאבים פנימיים, בניית שגרה, עבודה על ויסות רגשי, שיפור דפוסי שינה, חיזוק הקשרים החברתיים, ועיבוד ממוקד של זיכרונות טראומטיים – בהתאם לצורך ולשלב בטיפול.

מחקר סיסטמתי שנערך בשנת 2021 מצא כי טיפול CBT ממוקד טראומה הינו אפקטיבי, גם אם נעשה תחת תנאי חשיפה מתמשכת. הטיפול חיזק ושיפר את יכולת המטופלים להסתגל להתנהל בצורה מיטבית תחת מציאות חיים מסוכנת (Morina et al., 2021). מחקר מטה־אנליזה שבוצע לפני כשנתיים, קבע כי פסיכותרפיה מסוג CBT משיגה אפקט טיפולי משמעותי גם בשטח הקליני הרגיל (Markowitz et al., 2023).

בקרב ילדים ונוער, נמצא כי טיפול CBT הינו יעיל לא רק בהפחתת PTSD (פוסט טראומה) אלא גם בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה (Luo et al., 2022). הנחיות של ארגונים מקצועיים מובילים כמו APA ו-NICE כוללות שימוש בפרקטיקה משולבת CBT לצד EMDR כקו טיפול ראשון לפוסט טראומה. למעשה, מעל 67% מהמטופלים מדווחים על שיפור ניכר במדדים שונים (Watkins et al., 2020).

פרקטיקות מובילות בטיפול CBT

מיינדפולנס: מחקר שנעשה בשנים האחרונות, מצא יתרונות רבים ובעיקר בפיתוח חוסן נפשי וצמצום אלמנט הטראומה אצל מטופלים באמצעות שימוש בתרגול קשיבות (mindfulness). החוקרים הוכיחו כי כתוצאה מתרגול יומיומי קבוע וקצר, חלו תהליכים נוירו־פיזיולוגיים חיוביים כולל שינויים בגלי מוח (Alpha, Theta) והופחתה עוררות יתר, מרכיב מרכזי ובולט בפוסט טראומה (Polak et al., 2020).

גם נגישות הטיפול משתפרת עם השנים והקידמה: טיפול פסיכותרפיה מסוג CBT מקוון נמצא כיעיל במקרים רבים, במיוחד בקרב אוכלוסיות שקשה להן להגיע לטיפול (Simon et al., 2020). המלצת המחקר אף הייתה כי במקרים מסוימים רצוי לשלב בין עבודה קוגניטיבית, מיינדפולנס, ויסות רגשי וקבלה עצמית – גם באמצעות כלים דיגיטליים בכדי לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול.

ACT: לחיות לצד הכאב
בעת בחירת המטרה והתהליך הטיפולי ובהתאם לצרכי המטופל, אני משלבת פרקטיקות שונות מתוך עולם הפסיכותרפיה. שיטת ה-ACT הינה שיטה סיביטיסטית טיפולית, המושפעת מעידן הניו-אייג' ותורות מזרחיות, ומהותה קבלה רדיקלית של החוויה, חמלה עצמית וחיים לפי ערכים – גם כשכואב. גישה זו מאפשרת למטופלים לתפקד מתוך גמישות פסיכולוגית ולא מתוך ניסיון לדכא את הכאב. בתהליך הטיפולי, לומדים מטופלים לזהות רגשות קשים, לתרגל נוכחות קשובה, לחיות לפי ערכים גם כשקשה ולהפסיק את המאבק המתיש בניסיון "להפסיק להרגיש עצב".

כמודלינג למטופליי, אני עצמי מתרגלת מיינדפולנס קצר מדי ערב באמצעות שימוש באפליקציה קלה ופשוטה להתקנה. מדובר ב-3–5 דקות בלבד, שמאפשרות לי לנשום, להתמקם מחדש במרחב ולהרגיש נוכחת בתוך חיי. גם אנחנו, המטפלים, חווים טראומה לא מעט פעמים, הן בחיינו והן בעקבות חשיפה לתכנים מורכבים במקצוע בו בחרנו. לרוב, הכלים שאנו מלמדים, משרתים גם אותנו.

המשכיות וצמיחה בטיפול

השיקום הנפשי לאחר טראומה הוא תהליך מתמשך. בטיפול CBT אנו מדגישים את הרעיון של חשיפה הדרגתית וחזרה מבוקרת למצבים שמעוררים חרדה, תוך תרגול ושילוב אסטרטגיות של ויסות רגשי. עבור חלק מהמטופלים מדובר אפילו בחזרה לחיים בסיסיים: לעלות על תחבורה ציבורית, לישון לילה שלם, לבקר באתרי חדשות מבלי להישאב לעומס רגשי.

אחת התובנות החשובות שצצות בתהליך היא כי הטראומה לא בהכרח נעלמת, אך אפשר לבנות איתה חיים. חוקרים מדברים על המושג "צמיחה פוסט־טראומטית" (Post- Traumatic Growth), שמתאר תהליך בו האדם לא רק מתאושש, אלא גם מגלה עוצמות חדשות, מערכות יחסים עמוקות יותר ותחושת משמעות מחודשת (Tedeschi & Calhoun, 2017).

השילוב בין CBT, ACT, מיינדפולנס וגישות נוספות – מייצר תהליך טיפולי דינמי ומותאם אישית. הטיפול איננו תפריט קבוע, אלא גישה המכוונת לאדם השלם מתוך כבוד, הקשבה ותקווה. בישראל, כולנו חווים טראומה, ישירה או עקיפה, וכולנו זכאים למרחב שמכיל אותה ומאפשר לה להישמע אך לא להשתלט על חיינו.

לסיכום

טראומה וחשיפה לאירועי חיים מורכבים איננה מחלה חד כיוונית. זוהי תגובה אנושית לאירועים בלתי אנושיים. הגישה הקוגניטיבית־התנהגותית מכוונת להחזרת תחושת השליטה והבחירה בחיינו. גם כשכואב, יש לזכור כי ישנו פתרון באופק, גם אם לפעמים הראייה מטושטשת ובמוחנו שורר ערפל חושי.

הטיפול שאני מציעה, עוזר לייצר שינוי ולבנות יחד נתיב קדימה לחיים מלאי משמעות, תוך קבלת כלים מעשיים, פיתוח חוסן וחמלה עצמית.