בעידן המלחמות: איך תתמודדי עם חרדות ופחדים אצל ילדך?

מאת: אביטל אוקמן, מטפלת CBT, יועצת חינוכית, מנחת קבוצות רגשיות ומדריכת הורים

חרדה הינה הפרעת נפש נפוצה במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, והיא מתבטאת במגוון דרכים כגון פחדים בלתי סבירים, התקפי פאניקה, חששות מתמשכים וקשיי תפקוד יומיומיים (Polanczyk et al., 2015). בעשור האחרון, החרדה בקרב אוכלוסיות אלו הולכת ומתעצמת בישראל, בעיקר על רקע אירועים ביטחוניים חוזרים ונשנים, המלחמות והאיומים הביטחוניים (Garcia, Morales, & Medina, 2022). חשיפה מתמשכת למצבי חירום ואלימות פוגעת באופן משמעותי בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של ילדים, ומחייבת התאמה ושיפור מתמיד של שיטות הטיפול הקיימות.

יסודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בחרדה

הגישה הקוגניטיבית־התנהגותית (CBT) מבוססת על ההנחה כי החרדה נוצרת ומתחזקת בשל דפוסי חשיבה לא מותאמים והתנהגויות נמנעות, המייצרות מעגל קסמים של פחד וחוסר תפקוד (Kendall, 2017). טיפול CBT מתמקד בזיהוי ועיבוד מחשבות אוטומטיות שליליות, חשיפה הדרגתית לגורמי החרדה ושינוי התנהגותי, במטרה להחזיר למטופל תחושת שליטה ויכולת תפקוד מיטבית. מחקרים עדכניים מדגישים כי שילוב של טכניקות CBT עם מיינדפולנס מעלה את היעילות הטיפולית ומסייע בשיפור ויסות רגשי ובהפחתת התקפי חרדה (Hirschtritt, Yu, & Gillis, 2023).

מטה־אנליזה מעודכנת מסוף 2020 מצאה כי טיפול CBT מוביל לשיפור משמעותי בתסמיני חרדה בקרב ילדים ובני נוער, עם שיעורי הצלחה של כ-65% בשנה שלאחר הטיפול (James et al., 2020). מחקרים נוספים מדגישים את הצורך בהתאמת הטיפול להקשר התרבותי והאישי של המטופל, על מנת להגביר את המוטיבציה והאפקטיביות (Khanna & Kendall, 2020).

אתגרים דינמיים בטיפול בחרדה בעידן המלחמות

חשיפה מתמשכת למלחמות וטרור יוצרת מתחים נוספים בתוך המשפחה ובקהילה, והופכת את הטיפול למורכב יותר. תחושת אי־הוודאות, עייפות רגשית וקושי ביצירת תחושת ביטחון מגבירים את הקושי להתמודד עם חרדה (Kronenberg et al., 2019). לכן, לצד טכניקות CBT המסורתיות, משלבים בטיפול כיום גישות ACT הממוקדות בקבלה עצמית וגמישות פסיכולוגית, והמסייעות לילדים ולנוער להתמודד עם רגשות קשים ולהתנהל גם במצבי לחץ מתמשך (Levin, Luoma, & Haeger, 2018).

המחקר בתחום מדגיש כי שילוב ACT עם CBT יכול לשפר את תוצאות הטיפול ולהגביר את החוסן הנפשי של המטופלים (Twohig et al., 2018). בנוסף, מתן כלים לתמיכה משפחתית ולחיזוק הקשרים החברתיים הוא מרכיב חיוני להתמודדות מתמשכת עם חרדה בתקופות של אי־וודאות ביטחונית.

השפעות מלחמה ואלימות על חרדה אצל ילדים ונוער

מחקרים רבים מתארים את ההשפעה המכרעת של חשיפה לאירועים אלימים ומלחמות על החרדה והבריאות הנפשית של ילדים. חשיפה כזו מפעילה לחץ כרוני על מערכות העצבים, ומגבירה את הסיכון להפרעות חרדה, הפרעות שינה ותסמינים פוסט־טראומטיים (Punamäki, Peltonen, & Diab, 2020). מחקר שנערך בשנת 2022 בישראל הדגיש כי ילדים ונוער המתגוררים באזורים המושפעים מלחימה חווים חרדה ודיכאון במידה משמעותית יותר מאשר ילדים באזורים שקטים (Garcia, Morales, & Medina, 2022).

וברמה הקלינית, מקרים רבים המתארים טיפול בקליניקה מאשרים את הממצאים האקדמיים. באמצעות שימוש במתודות שונות מתוך העולם הפסיכותרפיה, אני רואה שינויים הדרגתיים ביכולת המטופלים להשתקם, להתחזק רגשית ולפתח חוסן. נער בן 14 שהגיע אליי לטיפול עם התקפי פאניקה וחרדת נטישה בעקבות נפילות טילים שהיו באזור מגוריו, עבר טיפול ממושך שכלל חשיפה הדרגתית לסיטואציות מעוררות חרדה, שיח רגשי מעמיק ושימוש בטכניקות מיינדפולנס, כתיבה אסוציאטיבית, דמין מודרך, תרגילי הרפיה ועוד. לאחר מספר חודשים ראינו כי חלה ירידה ניכרת בתסמינים. נ' חזר ללימודים בצורה הדרגתית ולחיי חברה תקינים.

סיפורי הצלחה מתוך הקליניקה: התמודדות עם חרדה בקרב ילדים ונוער

בקליניקה אנו עושים שימוש בטיפול CBT מותאם גיל, המשלב גם עבודה הדרכתית עם ההורים לטובת הקניית כלים תומכים בסביבת הילד (Kerns, Boffa, & Sauer-Zavala, 2021).

דוגמה חשובה נוספת מהקליניקה היא מטופלת בת 11, שסבלה מחרדת נטישה ומפחדים חברתיים. לאחר מספר מפגשי היכרות וביסוס אמון מטפלת-מטופלת, בנינו יחד את מטרות הטיפול ואת תהליך ומדרג החשיפה. הטיפול כלל משימות מאתגרות קטנות, כל פעם לפי מוטיב של עלייה ב"דרגת הקושי" עבור ש'. בהמשך, עם ביסוס הבטחון העצמי של ש', ביצענו חשיפה הדרגתית למפגשים חברתיים, תוך קבלת כלים פרקטיים של תרגילי נשימה ותרגולים קצרים של מיינדפולנס. לצד העבודה עם ש', נעשתה עבודה משותפת עם ההורים אשר אפשרה חיזוק תחושת הביטחון בבית וההכלה. תוך פרק זמן יחסית קצר של ארבעה וחצי חודשים חל שיפור משמעותי בתפקוד החברתי והלימודי של ש'.

טיפול אונליין

מחקר שפורסם בשנת 2023, מצא כי CBT מקוון יעיל במיוחד בקרב מתבגרים, תוך שמירה על פרטיות ונגישות, וכן בשילוב טכניקות שונות להפחתת חרדה (Hirschtritt, Yu, & Gillis, 2023). לאור המציאות הביטחונית המתוחה במדינתנו, הרחבתי את הטיפול גם לפורמט מקוון, הכולל קבוצות תמיכה, טיפול פרטני והדרכת הורים. בקליניקה שלי מצאתי כי תוכניות טיפול פרטניות מקוונות סייעו ללא מעט ילדים ונוער לפתח כלים לשיפור איכות החיים ולהפחתת חרדה כמו גם למבוגרים שמפאת מורכבויות רגשיות ו/או עומס היומיום העדיפו להיפגש אונליין מאשר להגיע לקליניקות שלי.

לסיכום

הטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי ממשיך להוות את הסטנדרט לטיפול בחרדה אצל ילדים ונוער, ומותאם כיום למורכבות המציאות המשתנה בישראל, בעיקר בעידן של חשיפה לאיומי ביטחון ומלחמות. השילוב בין CBT, מיינדפולנס, ACT והעבודה עם ההורים מהווה מודל טיפולי מוביל. הניסיון הקליני מראה כי ניתן להשיג שיפור משמעותי בתסמינים, תפקוד ושיפור איכות החיים. לאורך השנים, התאמתי את הטיפולים השונים בקליניקה לטיפול במצבי חירום מתמשכים, תוך התמקדות באסטרטגיות חוסן נפשי, גמישות פסיכולוגית ונגישות טיפולית מוגברת, לרבות פורמטים מקוונים.